Wednesday, March 4, 2015

כשאהיה גדול אני אהיה…

שלום לכל קוראיי היקרים.
בשנה האחרונה אני מוצאת את עצמי ניתקלת באנשים אשר החליטו לעשות שינוי משמעותי עם החיים שלהם ולשנות את המקצוע או העבודה בה הם עוסקים. הדבר המשותף לכל האנשים האלה הוא שהם פשוט בוחרים בעבודה שיותר מהכל משמחת את ליבם ועושה להם טוב.

בואו נחלק לרגע את האנשים בעולם לשתי קבוצות. החלק הראשון, הם אותם אנשים שמאז ומתמיד ידעו בדיוק מה הם רוצים לעשות עם החיים שלהם. מעגלי החברים שלנו עמוסים באנשים שתמיד חלמו להיות רופאים, טייסים, עורכי דין, פוליטיקאים שחקנים ומה לא. החלק השני מורכב מאנשים שמוצאים את עצמם מנטרים מעבודה לעבודה, מלימודים ללימודים מטיול לטיול. אנשים ש׳מחפשים את עצמם׳, ׳מעבירים את הזמן׳ בתקווה שתבוא עליהם הישועה, ממשיכים לתואר שני רק בשביל למלצר עוד קצת, העיקר להימנע מההחלטה שתקבע את גורל עתידם. נכון, תמיד אפשר לשנות מסלול, לבחור בדרך אחרת, אבל ברגע שהגעת לנקודה מסוימת לא כזה פשוט לקבל החלטה. מעטים הם האנשים שעושים את זה, ביחס לאלה שנשארים באותה משרה רוב חייהם. כפי שכבר רובכם יודעים, לפני חצי שנה עזבתי את הארץ לתקופה יחד עם המשפחה הקטנה שנוצרה לי. עד אז, הייתי חלק מהקבוצה השניה. אני מאותם אנשים שהלכו ללמוד כי ״צריך שיהיה תואר״, מילצרתי בלא פחות משלוש מסעדות פלצניות בתל אביב בתקופה כוללת של שבע שנים, הייתי מוכרת בגדים, עשיתי עגלות, בייביסיטר, סייעת בגן ילדים, עבדתי בחנות קוסמטיקה, חשבתי להיות דיילת ובקיצור מה לא… מעבודה לעבודה הזמן עבר לו וגם אני כמעט התפתיתי להתחיל תואר שני כדי לחשוב עוד קצת, להתלבט. מריאיון לריאיון הבנתי שלא בא לי לעבוד 12 שעות באיזה משרד פרסום או יחסי ציבור ולהרוויח משכורת מעליבה. והנה אני פה, הרחק מכולם ולאט לאט, עם הזמן פשוט מצאתי את מה שאני אוהבת לעשות. ממש פלא. במהלך התקופה שלי כאן, אני כותבת בכל מיני נושאים ובעיקר לומדת בכל יום, לפחות עשרה דברים חדשים. בניתי לעצמי מאגר של לקוחות,  כמות המידע שהצטברה לי במוח לא נתפסת ובעיקר אני פשוט נהנית. אז נכון המשכורת אומנם לא משתווה למה שהייתי רגילה להרוויח בתור מלצרית אבל מה זה באמת משנה. נחשפתי לעולם שלם של תכנים, ידע, עולם הכתיבה. אז למה אני מספרת לכם את כל זה? אם אתם בנקודה בחיים שלכם שאתם לא יודעים מה בא לכם לעשות, מעבירים את היום במשרד מול המחשב, מוצאים את עצמכם לעיתים משתעממים, רק מחכים להגיע הביתה ונמנעים מלעשות משהו שאתם באמת אוהבים כי ״אין לכם אופציה אחרת״, הטיפ שלי הוא פשוט לשחרר. גם אני האכלתי את עצמי בכל התירוצים האפשריים. במקום להמציא לעצמכם סיבות או לדחות את הרגע, תהיו סבלנים, הקשיבו ללב שלכם, פתחו את העיניים והאוזניים וזה פשוט יגיע. זה רק ענין של זמן. אל תייסרו את עצמכם. מצד שני אם לא טוב לכם חפשו כיוון אחר. אנשים עושים שינויים כל הזמן. אחי הגדול בנה לעצמו קריירה צבאית מפוארת. לאחר שהשתחרר, עבר לתחום ההייטק לכמה שנים טובות והיום הוא מורה שפשוט אוהב את מה שהוא עושה. אז נכון, מליונר הוא רוב הסיכויים לא יהיה, אבל מה יותר יפה מלקחת חלק מהותי בעיצוב האישיות של דור חדש בעזרת ערכים אמיתיים, של פעם. אחותי הגדולה עבדה שנים בתור מנהלת כוח אדם, והיום היא אחת ממדריכות הכושר המבוקשות באיזור המרכז. עוזרת לאנשים לרדת במשקל, לשמור על אורח חיים בריא והמתאמנים שלה פשוט מאוד מעריצים אותה. טוב אז פרגנתי קצת למשפחה שלי… בקיצור…כשאתה עושה מה שאתה אוהב אתה גם מצליח בזה… בעיני עבודה אמיתית חייבת לשלב לפחות שניים מהדברים הבאים: הנאה, סיפוק, עזרה לזולת, אתגר ופרנסה ראויה. הכל עניין של למה אתה מתחבר יותר.

מה שאני באה להגיד זה שהזמן מהווה כאן גורם חשוב, והוא רק יסיע לכם להבין מה מתאים לכם ובעיקר מה באמת  עושה לכם טוב. אז לא משנה לאיזו קבוצה אתם שייכים, בכמה עבודות כבר התנסיתם, העולם מלא באפשרויות, החיים עוברים מהר אז לפחות תעשו לעצמכם את הטובה ותבחרו לעשות משהו שאתם אוהבים. 







































1 comment:

  1. גיסתי האהובה,
    הלוואי ויכולת להקריא לעצמך את הדברים לפני 8 שנים כשהכל עוד לא היה ברור והאופטימויות לא הייתה זמינה.
    את כותבת נפלא.
    מאוד גא בך ובעיקר אוהבת

    ReplyDelete